הודעה לעיתונות

התנועה למען פסיכולוגיה ציבורית

 בעקבות פרסום בעיתונות ולאחר אישוש הידיעה עם גורמים רשמיים אנו למדים השבוע כי משרדי הבריאות והאוצר שוקלים ברצינות לעקוף את הליך החקיקה ולקדם את הרפורמה בבריאות הנפש באמצעות הוצאת צו ממשלתי. יוזמת המדינה קיבלה בשבוע שעבר דחיפה מצד בג"ץ, שהורה למדינה להשיב בתוך חודשיים כיצד היא מתכוונת לקדם את הרפורמה, שבמסגרתה אמורה לעבור האחריות על שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים.

  נושא הרפורמה הינו מורכב ורגיש באשר הוא נוגע לרווחתם הנפשית של מאות אלפי אנשים בישראל הנסמכים על שירותי הפסיכולוגיה הציבורית, או שלפחות אמורים להיסמך עליהם. לא בכדי נתונה תכנית הרפורמה לדיון כה מתמשך (התכנית נהגתה כבר בשנת 1995) ובמיוחד הרכיב הנוגע להעברת האחראיות הביטוחית והתפעולית לקופות החולים. מדובר במהלך שכשם שנועד להבראת המערכת כך גם עשוי לפגוע בה משמעותית. על-פי המתנגדים עשוי השינוי המוצע באופי השירותים הפסיכולוגיים לפגוע ישירות באיכות השירות, באיכות נותני השירות, באפשרות לעבודה רב מערכתית ועוד.

   נקיטה באמצעי עוקף כנסת כמו הצו הממשלתי, מקורה ברצון להביא לידי סיומו של תהליך ארוך מידי המותיר את המערכת במצב נומינלי בלתי נסבל, בו מחד המערכת הקיימת סובלת מייבוש וחוסר עדכון של צרכים ומאידך דיונים ארוכי שנים בניסיון להעברת הרפורמה אשר אינם מצליחים להגיע לכדי מימוש. עם זאת הכלי המוצע כיום על ידי משרד הבריאות מצביע על התכחשות בוטה לאפשרות שהתכנית המוצעת אמנם עשויה שלא להיטיב עם קהל הצרכנים. דילוג מעל ההליך הפרלמנטארי הדמוקרטי התקין הינו, במקרה הטוב, בגדר פירוש מוטעה של השוקת השבורה אליה נקלעו הדיונים בוועדה, כאילו ההליך מיצה את כוחו ולא נותר אלא להוציא לפועל את התכנית היחידה שיודע המשרד להציע. במקרה הרע מדובר באופורטוניזם של בעלי אינטרסים או של פקידי ממשלה שהנושא המורכב והמתמשך הזה הוא עצם בגרונם. עבור אלו, הזרז בדמות קריאה נוספת מכיוון בית הדין הגבוה לצדק הינו בדיוק השמן הדרוש להחלקת העצם בגרון, האליבי הממלכתי ביותר ל"לקיחת אחראיות ממלכתית" , כביכול. כך או כך מדובר במהלך שהחתירה אליו אמורה להזעיק למחאה כל אזרח אשר ערכו של ההליך הדמוקרטי הוא עבורו ערך עליון וכל אזרח המבין את נחיצותם של שירותי בריאות נפשית זמינים, נגישים ואיכותיים לכלל הציבור.

   התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, תנועה המורכבת מפסיכולוגים רבים המועסקים בשירות הציבורי, אמנם נזעקת ומוחה כנגד המהלך המתהווה מאחורי גבה של הכנסת. השוקת השבורה אליה הגיעו הדיונים סביב תכנית הרפורמה כלל אינם מצדיקים הכחשה של הבעייתיות הגלומה בה והיא נובעת בעיקר מהיעדר חלופות יצירתיות. אנו סבורים כי נדרשת חשיבה עמוקה ומקיפה שראשיתה במיפוי הליקויים והחוליים של המערכת וסופה בהבנת הצעדים המתבקשים, ולא להיפך. איננו שבעי רצון כלל מן המערכת במצב הנוכחי וודאי לא תמהים על מצבה לאור הייבוש התקציבי שנגזר עליה שנים כה רבות. אלא שאנו מוחים בכל תוקף אל מול הניסיון לקצר תהליכים בעולם תוכן שאינו סובל זאת.